גו גירל: מוצרים מעצימים במיוחד

"פמיניסטית". איזו מילה טעונה זו, הא? כמה משמעויות, מחשבות, החלטות ומחאות היא מגלמת. בדור האמהות שלנו, פמיניסטיות היו אלו ששרפו חזיות וגידלו שיער גוף כאקט מתריס, הן היו נשים נועזות, נחושות, כאלו שנחשדו לא פעם ולא פעמיים בשנאת גברים יוקדת – גם אם זה לא היה נכון בכלל.

אני לא יודעת מה איתכן אבל אני מרגישה שבדור שלנו, הפמיניזם – אותו רעיון "מהפכני" לפיו נשים הן בנות אדם שוות לגברים – הפך להיות משהו אחר. הגדרה שכוללת בתוכה נשים מכל כך הרבה סוגים ורקעים שונים, עד שאין מצב להדביק לכולן, לכולנו, סטיגמה. אנחנו דור של פמיניסטיות בין אם אנחנו בוחרות להתאפר, לנעול עקבים ולהסיר שיער, ובין אם לא. אנחנו פמיניסטיות, בין אם אנחנו יוצאות לעבוד או בוחרות להישאר בבית ולגדל ילדים, אנחנו פמיניסטיות מעצם היותנו, מעצם העובדה שאנחנו מצביעות, מתגייסות לצבא, משמיעות את הקולות שלנו ברשתות החברתיות ובחיי היומיום. אנחנו פמיניסטיות בזכות קמפיין האותיות, קמפיין me too, בזכות העובדה שאנחנו לא מוכנות לקבל הטרדות מיניות כעניין מובן מאליו ובזכות הידיעה שבתוך כל אחת מאיתנו – רק מעצם היותנו נשים – מסתתרת לה וונדר וומן, גל גדות קטנה, שיוצאת החוצה דווקא בתקופות הכי מסובכות.

אולי בגלל זה, אני חושבת על My-D כעל מותג פמיניסטי. את המותג הזה הקמתי בראש ובראשונה מתוך המחשבה עליכן: עליכן הרווקות, המאורסות, הנשואות או הגרושות שצולחות כל אחד מהסטטוסים האלה בגבורה; עליכן האמהות שרוצות להתפנק עם מתנה שווה אחרי הלידה, כזו שפתאום תנצנץ לכן באיזה לילה לבן של הנקה ותזכיר לכן מה אתן שוות; עליכן, נשות הקריירה, שמתקתקות במרץ על המקלדת במשרד ולהרף עין שמות לב לטבעת היפהפייה שקניתן לעצמכן וגם עליכן החיילות, שסופרות לאחור את הימים עד השחרור ובינתיים נזכרות בכל הטוב שיש לעולם להציע ובכל הטוב שקיים בכן באמצעות מבט אחד על התכשיט שמלווה אתכן לאורך השירות. העובדה שהמותג שלי הוא מותג נשי שמעסיק נשים וחוגג נשיות (ותמיד יהיה כזה) – היא רק הדובדבן שעל הקצפת.

מבחינתי, היכולת להנגיש את מחירי התכשיטים כך שכל אחת מכן תוכל להתפנק בתכשיט יפה כשהיא מרגישה צורך (או לקנות אותו במתנה לאחות, בת דודה, אמא או חברה טובה) – היא פריווילגיה שזכיתי לה ושאני שמחה להעביר הלאה, אליכן. אם התכשיטים שלי מצליחים לשמח אתכן, להעביר אתכן יום קשה, להעלות חיוך על השפתיים שלכן סתם ככה פתאום ולהזכיר לכן מי אתן, כמה כוח יש בכן, כמה אתן אהובות ומה אתן שוות – אני את שלי עשיתי. אחרי הכל, גם נשים שמחות הן סוג של נצחון פמיניסטי, לא?

שלכן תמיד,

שחר