עם מבט תמים, בגדים נוחים וקוקו עגבניה של בחורה בהריון ראשון בחודש תשיעי.
פגשתי את שירלי, אחריה אני עוקבת כבר חודשים (אולי אפילו יותר).
אפילו שיש לי תואר שני בפסיכולוגיה, ויש לי הרבה ידע על הורות, אני נהנית לעקוב אחרי הטקסטים והתוכן שלה, במיוחד בשלב הזה של חיי. הורות היא הפרק אולי הכי משמעותי בחיים, ושירלי כותבת עליו כלכך יפה, עם כל הרגישות והמורכבות וגם הצחוק, עם אמת כזו שהיא כלכך חשובה בעידן שלנו של הבלוג והאינסטגרם.
לפעמים למרות כל הידע מסביב, אנשים פשוט צמאים לחוויה של הזדהות ושיתוף כנה. איפשהו שם בחודש חמישי כשהבשורה שלי רק התחילה להתגלות כבר התחלתי להרשות לעצמי לדמיין את קולקציית תכשיטי הלידה שלי… קצת כמו השלב שבו הייתי, זה עוד לא היה ממש ברור. מה יהיה בה, על איזהו מין סוג של השראה היא מבוססת ומה המסר המדויק שאני מנסה להעביר. אבל כבר אז היה לי ברור למי אני פונה, וכך אני זוכרת את השיחה שהיתה לנו, איך ביחד חשבנו בקול כששתינו על דיבורית, בין כל העיסוקים, כשליבי הקטנה עוד בבטן. נרקם לנו רעיון לתכשיט מיוחד שיעביר מסר שכלכך מחובר לשתינו.
כשנפגשנו שוב כשהתכשיט היה מוכן…
אני- עם הטפשת שלי שרק התפרצה לאחרונה, בוהה בשירלי, מקשיבה לסיפור הלידה, להתמודדויות של עכשיו ומנסה לקחת ולספוג מכל עצה. והיא- מנסה להעניק לי כל מה שיכולה מהחוויה האישית שלה, ממש כמו שהיא רגילה לעשות, במהלך ובמקביל טיפול בליבי הקטנה. אני- אחרי 9 חודשי הריון שכללו חששות, התמודדויות, ויתורים, רגשות,מחשבות ותחושות שחווים פעם ראשונה ביחד ולחוד. תלונות והתרגשויות קטנות, רגעים של ״די כבר שייגמר״ ורגעים של ״אמאלה זה עוד מעט מגיע״, התעסקות עם מלא תחומים חדשים ונושאים, סכרת הריון אחת ששינתה את כל הפרופורציות. והכל…
עם כוחות לא ברורים, שמגיעים גם כשאת בטוחה שכבר אין. ועוד יום עובר, ועוד שבוע. ואת עדיין לא מאמינה שיש שם יצור קטן. ואני מרגישה מצד אחד מחוברת מאוד למסר שלנו ומצד שני יודעת שעדיין לא יכולה להבין אותו לעומקו, רק בעוד כמה שבועות, אולי חודשים (אולי שנים?). אבל יודעת גם שמה שגרם לי להישאר שפויה בין בליל המידע האינסופי הוא הכלי היחיד שיש לי והוא הרגע הזה ביני לבין עצמי, שאני מנסה להבין מה *אני* צריכה עכשיו. כשאני נרגעת מהלחץ או מהייאוש או התסכול ומשתפת ומנסים לחשוב יחד בהגיון.
איך אני מבינה את המצב ואיזה אמא אני רוצה להיות, כבר מעכשיו. גם ללידה לא הגעתי עם תוכנית לידה מפורטת, אני מנסה להגיע לאמהות כמה שיותר רגועה ובטוחה, עם כלים שניסיתי לאסוף בדרך אבל לא עם רשימה ארוכה של עצות של אחרים אלא גם עם גרעין קטן משלי. וגם הבנה שיש דברים שגם משתחררים אולי רק בילד השני, או השלישי ויש דברים שאנחנו פשוט צריכים לעבור בעצמנו כדי שיחלחלו. אמא רגועה היא אמא טובה, ככה אני חושבת. קל להגיד,עכשיו צריך גם לעשות…אעדכן בהמשך.
אז אתן, לקוחות אמהות, שירלי, אתן ההשראה לקולקציית תכשיטי הלידה החדשה. אתן שיוצרות איתי קשר אחרי, לפני. אלה שיודעות בדיוק מה אתן רוצות ומתכננות על זה חודשים. אלה שפתאום הרגישו שרוצות להתפנק במשהו בעל משמעות, אלה שמתרגשות מהרעיון של לנצור את הרגע, את ההתמודדות, את השינוי שנוצר בחייכן, כדי לקבל ממנו כוח כל יום.
חוץ מעגיל mom.me תוכלו למצוא בקולקציה החדשה עוד תכשיטים שמתאימים כמתנה ללידה, השארתי אותם ריקים. כי לכל אחד בא משהו אחר- חלק רוצות חריטה, של שם, אות או תאריך, חלק ירצו שיבוץ של כמה אבנים. חלק בכלל ירצו לעצב משהו מחוץ לקולקציה. כל אחת יוצקת ויוצרת משמעות קצת אחרת, משלה.
אף אחד לא יכול באמת להכין אותך לזה: כמה אינטנסיבי זה יהיה, כמה עזרה תצטרכי, כמה ההורמונים ישגעו וכמה הדבר הקטן הזה תופס את כל המקום בראש, ובלב. כלום אחר לא חשוב, לוקח קצת זמן להתרגל למציאות אחרת, בשלישיה, עם יצור קטן שמכתיב את הקצב. ואיך כל יום בהתחלה הוא כמו יום חדש. אם תנסי להיות מי שהיית קודם ולא להתמסר למי שאת עכשיו זה כנראה פשוט לא יעבוד. את עכשיו את אבל עם תפקיד חדש – אמא. ואת בונה לעצמך יום יום את הזהות החדשה הזו בעצמך.
מזל טוב💙 כמה זה מרגש ומשמעותי!
לרכישת תכשיט הלידה שעוצב יחד עם בלוגרית האמהות שירלי טמיר >>> עגיל Mom.me
לשאר קולקציית תכשיטי הלידה שלי>> שרשרת Mine, צמיד Mi alma ו- שרשרת Capri
24.10.2022 / שחר
היהלום מתחיל את דרכו בעולם כיהלום גולמי. כדי להפוך מגולמי למלוטש האבן עוברת תהליך של מספר שלבים: תכנון, ניסור וליטוש. שלב התכנון: המלטשים מתכננים ומסמנים […]
28.03.2022 / שחר
ניקיון של יהלום מתייחס לרמת הצלילות שלו, לדירוג שלו מבחינת פגמים חיצוניים, שנמצאים על פני השטח של האבן, ופגמים פנימיים שנקראים ״תכלילים״. אני אוהבת להשתמש […]
